Guy Niv: The Gamble

לפני הזינוק נסענו לראות את הפיניש. מדובר על קילומטר של קיר מטורף על פאבה. מאד שמחתי כשראיתי את זה, מאד מתאים לי וידעתי שאני רוצה ללכת בכל הכח על הניצחון של הסטייג'.

בתחילת הקטע הייתי יחסית רגוע, יצאה בריחה של 3 רוכבים אבל החלטתי שזה מוקדם מידי בשבילי. ראיתי שהקבוצה של המוביל הכללי לקחה שליטה והכתיבה קצב אז נשארתי בשליטה בפלטון.

לקראת העליה המדורגת השנייה של הקטע ראיתי שהקצב שליזארטה (הקבוצה של המוביל) לא מספיק גבוה ושם הבנתי שיש סיכוי טוב שהבריחה של היום תצליח ללכת. קראתי לזסלר ואמרתי לו שאני רוצה לצאת ושיבוא איתי לתחילת המהלך בשביל לעזור לי לייצר פער.

יצאנו, ובאו איתנו עוד עשרה רוכבים. לא כולם היו מחוייבים, ולא הצלחנו לייצר פער מספיק גדול. ברגע שראיתי שאין עבודה טובה יצאתי שוב, הפעם לבד, ושני רוכבים מקבוצה צרפתית באו איתי. בשלב הזה הפער שלנו מהבריחה היה 1:50.

עבדתי חזק עם הצרפתים, אבל ראיתי שבעליות הם מתקשים להחזיק איתי וקצת מעכבים אותי. חיכיתי שנוריד את הפער למרחק שאני חושב שאוכל לסגור לבד, וכשהיינו חצי דקה מהבריחה, ברגע שהגיעה גבעה ארוכה לחצתי חזק ועשיתי את הגישור אל הבריחה הראשונה של היום. (בלי הצרפתים שלא החזיקו איתי. הם לא הצליחו להגיע אל הבריחה).

כשהיינו 4 רוכבים מקדימה הרגשתי שהשלושה מהבריחה הראשונה של היום עייפים ממני בהרבה, הבנתי שהם לא פרטנרים טובים מספיק בשביל שנצליח ללכת עד הסוף.

לשמחתי ממש בטופ של העליה השלישית של היום הגיע אלינו רוכב נוסף לבריחה (עכשיו היינו חמישה), והחלטתי שאני לוחץ חזק את הירידה ומפעיל לחץ. (זיהיתי בירידות הקודמות שחברי הבריחה שלי לא יורדים טוב כמוני וניצלתי את היתרון שלי שם. בכל זאת הגעתי מהשטח😬😜).

רק רוכב אחד (זה שהצטרף אלינו ממש לאחרונה) החזיק איתי את הירידה, ומשם הבנו שלא מסתכלים אחורה ולא מחכים לאף אחד. עובדים חזק ביחד והולכים על זה בכל הכוח.

הפער שלנו בשלב הזה היה 40 שניות מהפלטון, ועברו לי מחשבות שזה אולי מיותר ולא מספיק בשביל להצליח ללכת עד הסוף.

היינו מאד מחוייבים ועבדנו מעולה ביחד, והגדלנו את הפער עד ל2:20 כשנשארו לנו רק 20 קמ לפיניש.

בשלב הזה הקצב בפלטון עלה (חברי הקבוצה שהיו בפלטון סיפרו לי ש4 קבוצות שלחו נציגים קדימה כדי לסגור עלינו את הפער), והתחלנו לקבל איתותים שהזמן יורד. 7 קמ לסוף הפער ירד ל40 שניות והרגשתי שזה בורח לנו מהידיים. עבדתי חזק, לא הסכמתי להשלים עם זה. כל כך רציתי את הניצחון של הקטע, ומבחינתי להגיע עם הבחור שהיה איתי בבריחה לעליה של הסוף היה אידיאלי, הוא היה גדול פיזית וחשבתי שאוכל לנער אותו בסוף.
שני קילומטר לסוף הבנתי שזה שלנו, היה לנו יותר מ20 שניות ואנחנו נגיע לתחילת העליה עם פער. בניתי את  המהלך שלי בראש כבר כמה פעמים במהלך הקטע. אחרי התייעצות עם אביעד ואוסקר החלטנו שאני מתקיף ישר בתחילת העליה, שם היה החלק התלול ושם היה לי יתרון עליו. לחצתי חזק,

הרגשתי שאני עושה את זה. מבט לאחור ולצערי ראיתי שהוא עדיין בגלגל שלי.

גייסתי עוד כוחות(בעיקר בראש) ויצאתי לעוד לחיצה.(שבדיעבד הייתה טעות, זה היה מוקדם מידי) 150 מטר לסוף אני מוביל, אבל הוא עדיין בגלגל שלי. שם הוא יצא וכבר לא היו לי כוחות, הבנתי שהפסדתי את זה.

בינתיים הגיע בחור שיצא לבד מהפלטון והצליח לתפוס אותי ולעקוף אותי ב100 מטרים האחרונים. סיימתי שלישי, חצי שמח וחצי מאוכזב. זו הזדמנות שלא מגיעה כל יום ופיספסתי אותה, אבל מצד שני אני גם בהחלט מרוצה מאיך שרכבתי. לקחתי הימור, ייצרתי את הבריחה של היום. סיימתי שלישי. לא רע בכלל בשבילי, אבל אני ממש לא מסתפק בזה. עדיין רעב לניצחון.

זה בסך הכל המרוץ כביש השלישי שלי בחו"ל, ואני לומד כל הזמן. אוסקר ואביעד עזרו לי מאד ובנינו ביחד את המהלך והתסריט של היום. זה עבד, כמעט מושלם.

מקווה שבפעם הבאה זה יצליח יותר😎💪🏼